תהליך הערכת שוויו, מחירו, של פריט אומנות, היא מיומנות מקצועית, מורכבת ומעניינת המבוצעת במספר שלבים. אם ננסה לפשט את התהליך המקצועי, ניתן לדבר על שלושה שלבים עיקריים על בסיסם קובעים את שווי הערכת אומנות של אותו הפריט. בכדי להמחיש ולהסביר את התהליך, נשתמש בציורים כדוגמה.

בשלב הראשוני, יבדוק מעריך היצירה מה הם החומרים המקוריים ומה הן הטכניקות שבהם השתמש האמן להכנת היצירה. לזיהוי הראשוני הזה חשיבות רבה בתהליך הערכת אומנות. ערכו של ציור שמן על בד, שונה משמעותית, מערכו של ציור שמן על נייר, לכן, נתקלים לעיתים בכל מיני ניסיונות ל"העלות" את שווי היצירה באמצעות הדבקות ובהצמדות של ציורים בצבעי שמן שבמקור הם על נייר, המוצמדים לבד וממוסגרים כמו ציור שמן על בד. בדיקה ראשונית של מעריך מנוסה של מצע הציור ושולי הבד, לא תתקשה לזהות ציור שכזה.

על המעריך לזהות אם הציור הנבדק צויר בצבעי שמן, או בצבעי אקריליק. אצל אמנים רבים קיים פער מחירים ניכר בין שני סוגי הצבעים שביצירות שלהם.

במסגרת תהליך הערכת אומנות יהיה על המעריך לזהות אם הציור הנבדק נקרע בעבר. לא משימה קלה היא לזהות ציור שנקרע ותוקן. משחזר אומנות (רסטורטור), מקצועי ומיומן יכול להסוות היטב קרע בציור. גם זו משימה מאתגרת למעריך מיומן, שיוכל לגלות זאת, על ידי בחינה מדוקדקת של הציור, גם ללא פירוק מסגרת הציור.

בשלב השני, ינסה המעריך לוודא את זהות את הצייר. תהליך זיהוי הצייר נעשה באמצעות זיהוי החתימה על התמונה, וזיהוי הסגנונות והטכניקות המוכרות כאופייניות לצייר. אמנים ישראלים, שינו את שמם לקראת עלייתם ארצה, או אחריה, לדוגמה, שמואל עובדיהו היה בעברו אובדובסקי, ומנחם שמי חתם בתקופות מוקדמות כשמידט, או שמיט. מעריך מקצועי ומיומן חייב לדעת זאת, ולהקביל את תקופת החתימה עם סגנון הציור באותה התקופה בחייו של האמן.

לאורך כל מהלך חייהם ציירים משנים פעמים רבות גם את סגנון הציור, חומרי הציור, וכמובן, נושאי הציור, לדוגמה, "התקופה הכחולה", או, "התקופה הוורודה" אצל פיקאסו. עם זאת, לא לכל היצירות מהתקופות השונות בחייו של הצייר יש ערך זהה. הערכת אומנות מקצועית לוקחת בחשבון את מרכיב הסגנון והתקופה, ויתכנו הבדלים משמעותיים בין ציורים מוקדמים ותקופות מאוחרות ושינויי הערך לא מושפעים בהכרח מהסדר הכרונולוגי, אלא, מהערך האומנותי הנתפס של היצירה.