בחודש מאי האחרון נכנסה למשרדינו שיחת טלפון מארה"ב. על הקו – זוג חביב מניו-יורק אשר איתר אותנו באמצעות האינטרנט. הם חיפשו מומחה להערכת אוספים שיכול להגיע לדירת האם שהלכה לעולמה ולוודא, לפני שפונים ל"מחסל תכולות", שאין פריטים יקרי ערך בדירה.
מספר ימים לאחר מכן הגעתי לבית המנוחה. קרוב ישראלי פתח לי הדלת ובבית חיכה גם הזוג מניו-יורק. במבט ראשון היה נראה שאוצרות גדולים לא נמצאים כאן. הריהוט זוהה כמיושן וחסר ערך ולא אותר אף פריט שיכול להיות בעל ערך כלשהו – לא תמונות ולא כלי כסף. מעט קריסטלים, אבל גם הם לא ברי מימוש ממשי. אולי מכונת התפירה העתיקה תוכל להכניס כמה מאות שקלים.
מאחר ובעלה, שהלך לעולמו שנים לפני כן עסק בתכשיטנות נשארו מעטפות רבות ששימשו בעבר לאחסון של אבני חן. בן המשפחה הוציא מספר מגרות קטנות עם עשרות מעטפות בכל אחת. התחלתי לפתוח אותן אחת לאחת, כל מעטפה שפתחתי הכילה כפתורים שמוינו לפי סוגים, גדלים וצבעים ולעיתים, לצורך גיוון, גם פאייטים ואביזרים קטנים לתפירה ולנוי.
הבדיקה נתמשכה והתארכה ובני המשפחה החלו לגלות קוצר רוח. הניו-יורקי הציע להפסיק מכיוון שאין טעם לבזבז זמן על ספירת כפתורים צבעוניים.
עשינו פשרה: אסיים עוד מגירה וזהו. משהו גרם לי לחשוב שהסבתא עליה השלום, ניסתה להסוות משהו. הרי ברור שבעלה התכשיטן השתמש במעטפות המקצועיות הללו לאחסון אבני חן ולא כפתורים. ביני לביני החלטתי שאני לא עוזב לפני שאסיים לבדוק את כל תכולת המגרות.
הסבלנות והדבקות במטרה הוכיחו עצמם. הזקנה ידעה גם ידעה מה היא עושה ואכן שתלה בין המעטפות ארבע מעטפות שהכילו יהלומים רבים ועוד מספר מעטפות שהכילו אבני חן.
הערכת יהלומים שנמצאו הגיעה לעשרות אלפי שקלים שהיו מוצאים דרכם בקלות רבה לפח האשפה – אלמלא בחרו להשתמש במומחה שיבדוק המצאי בטרם יימכר בנזיד עדשים.
פנו אלינו: אסטים הערכות בע"מ 1-700-700-279