תהליך הערכת מחיר של פריט אומנותי היא מיומנות מקצועית ומדוקדקת. כמו גם, מעניינת המבוצעת במספר שלבים.
אם אנחנו מנסים לפשט את התהליך הזה אפשר לדבר על 3 שלבים מהותיים שעל בסיסם ניתן לקבוע שווי של הערכת אומנות עבור פריט אומנותי מדובר. על מנת להמחיש ולהסביר את השלבים בתהליך באופן פשוט וברור להבנה נשתמש בציורים לדוגמא.
את אותו התהליך עוברים בכל הערכת אומנות עבור פריטי אומנות שונים בהתאמות אישיות לפריטים. למשל על פסלים מיישמים כללי אימות מקוריות קצת שונים. ועל כן שלב האימות נעשה בהתאם לסוג הפריט והאופי שלו. אחרי שתסיימו לקרוא את כל המאמר לא תהיו מומחים בהערכת אומנות אבל כן תהיה לכם הבנה בסיסית לגבי איך התהליך עובד על ידי בעלי מקצוע שזאת המומחיות שלהם.
בשלב הראשון המעריך יבדוק את הפריט, ומהם החומרים המקוריים ממנו נוצר ואף הטכניקות שהאומן השתמש בהן לייצר את הפריט. לצורך הזיהוי הראשוני ישנה חשיבות רבה בתהליך של הערכת אומנות. כל המעורבים בתחום מכירים בכך שהערך של ציור שמן על בד שונה באופן משמעותי מהערך של ציור שמן על נייר, לכן, נתקלים לעיתים בכל מיני ניסיונות ל"העלות" את שווי היצירה באמצעות הדבקות ובהצמדות של ציורים בצבעי שמן שבמקור הם על נייר, המוצמדים לבד וממוסגרים כמו ציור שמן על בד. בדיקה ראשונית של מעריך מנוסה של מצע הציור ושולי הבד, לא תתקשה לזהות ציור מהסוג הזה.
ישנן דוגמאות נוספות לסוג הניסיונות השונים להעלות את שווי הפריט על מנת שימכר באמצעים פסולים, תהיה לדוגמה הוספת צבעי שמן לציורי הגואש או לאקוורלים. מריחת לכה מבריקה (ורניש) על הציור הסופי או, הצמדה של הציור לבד והצגתו כיקר משמעותית עשרות מונים מהשווי האמיתי שלו. לא חסרות דוגמאות לצערנו וגם ולא נרחיב מעבר לנאמר כי ישנם אינסוף מקרים. יחד עם זאת חשוב להדגיש שזהו תפקידו העיקרי של המעריך לזהות תופעות מעין אלה ולקבוע את מקוריותו של הפריט והערכת המחיר בהתאם.
על המעריך המקצועי יש לזהות האם הציור הנבדק צויר בצבעי שמן, או בצבעי אקריליק. אצל אומנים רבים ישנו פער מחירים ניכר בין שני סוגי הצבעים שביצירות שלהם.
במסגרת התהליך של הערכת אומנות על המעריך יהיה לזהות אם הציור הנבדק נקרע בעבר. לא משימה קלה היא לזהות ציור שנקרע ותוקן. משחזר אומנות מקצועי מיומן ובעל וותק ונסיון יכול להסוות היטב קרע בציור בצד החזיתי שלו. רסטורטור אמן יכול גם להסתיר כמעט לחלוטין את הקרע גם בצד האחורי של הציור. גם במקרה שכזה ישנן טכניקות רבות של תפירה עדינה ושל צביעה להסתרת הקרע. גם זו משימה מאתגרת למעריך מיומן, שיוכל לגלות זאת, על ידי בחינה מדוקדקת של הציור, גם ללא פירוק מסגרת הציור.
אם עברתם את השלב הראשון בהצלחה אז תוכלו ברוגע לעבור כבר לשלב השני. בשלב השני המעריך ינסה לוודא את זהותו של הצייר. תהליך הזיהוי של הצייר נעשה באמצעות זיהוי החתימה על גבי התמונה וזיהוי הסגנונות והטכניקות המוכרות כאופייניות לצייר המסוים הזה. לא אחת קורה שחתימה של אמן משתנה לאורך השנים וזוהי תופעה נורמלית אצל כל אדם, משמעותית אצל אומן מפורסם שחתימתו כבר הוטמעה במספר ורסיות על גבי היצירות שלו. לפעמים השינויים הם זניחים. אצל אחרים, השינויים בחתימה משמעותיים לאורך השנים. אומנים ישראליים, שינו את שמם לקראת עלייתם ארצה, או אחריה, לדוגמה, שמואל עובדיהו היה בעברו אובדובסקי, ומנחם שמי חתם בתקופות מוקדמות כשמידט, או שמיט. מעריך מקצועי ומיומן חייב לדעת זאת, ולהקביל את תקופת החתימה עם סגנון הציור באותה התקופה בחייו של האמן.
לאורך כל מהלך תקופותיהם היו ציירים משנים לא מעט פעמים גם את סגנון הציור, חומרי הציור, וכמובן, נושאי הציור, לדוגמה, "התקופה הכחולה", או, "התקופה הוורודה" אצל פיקאסו. התקופות והזרמים באומנות באים והולכים והשפעתם על סגנונם של האמנים משמעותית וניתנת לזיהוי. יחד עם זאת, לא לכל היצירות מהתקופות השונות בחייו של הצייר יש ערך זהה. הערכת אומנות מקצועית ומיומנת לוקחת בחשבון את מרכיב הסגנון והתקופה, ויתכנו הבדלים משמעותיים בין ציורים מוקדמים ותקופות מאוחרות ושינויי הערך לא מושפעים בהכרח מהסדר הכרונולוגי, אלא, מהערך האומנותי הנתפס של היצירה.