חשדנות רבה גילתה כלפי האישה שהזמינה אותנו להערכה של פריטים רבים שנועדו למכירה לפני עזיבת דירתה.
לא קל היה לה לנהל את מגוון המטלות ש"נפלו" עליה לאחר שהתאלמנה: בנקים, ביטוחים, אגרות ומה לא. הכול היה זר לה והמפגש הכפוי עם נותני השירותים השונים גרם לה שלא לסמוך על איש. כולם הצטיירו לה כחורשי מזימה וגזלנים..
ובכל כל הבולמוס גמלה בה החלטה לעבור לדיור מוגן.
בעצת הבת היחידה שלה, אשר מתגוררת מזה שנים בחו"ל, החליטה להזמין "מחסל תכולות" ולמכור לו את הפריטים להם אין מקום במרחב הצנוע אליו אמורה לעבור.
המפגש עם הרוכש אשר הגיע לביתה, השאיר אותה המומה ואובדת עצות. לא רק שהרוכש הפוטנציאלי הציע סכום מגוחך עבור הריהוט המיוחד והעתיק, הוא הגדיל לעשות וניסה לשכנע אותה למכור כלי כסף, תמונות ופרטי פורצלן שכלל לא תכננה למכור. והכל בנזיד עדשים.
האישה שלחה אותו לדרכו בטענה שעליה לשקול הצעתו. שיחה עם הבת הביאה אותן לתובנה שמוטב להזמין מעריך אוספים בלתי תלוי ואובייקטיבי על מנת לקבל מושג לגבי שווי המימוש לפריטים.
הבת פנתה אלינו לאחר שאיתרה אותנו באינטרנט. הבהרנו לה באופן חד-משמעי שמומחי החברה אינם עוסקים ברכישה או מכירה או מסחר כלשהו כך שאין לנו שום אינטרס זר מלבד טובת המזמין.
הבת ספרה לי בשיחה שהאם עברה חוויה לא נעימה בניסיון המכירה הבודד שביצעה. אל דירתה הגעתי כשאני מוכן להפגין רגישות ועדינות מקסימלית.
מהר מאוד נפלו המחיצות ונוצרה שיחה מעניינת בה תיארה האישה כיצד רכשו הפריטים בגלריות לריהוט, מכירות פומביות וכדומה. הפריטים שהוצגו היו במצב מצוין ושווים עלה במאות מונים על הצעת הרכישה שקיבלה.
השיחה והערכת הריהוט העתיק העלו את סקרנותה של האישה והיא שאלה אם תוכל, בהזדמנות אחרת, להזמין אותי לערכת כלי כסף ותכשיטים. סיכמנו שתפנה אלי במידה ותחליט בעתיד.
חצי שנה חלפה ושיחת הטלפון הצפויה הגיעה. שמתי פעמי אל ביתה החדש בדיור המוגן על מנת לבצע הערכת תכשיטים וכלי כסף. ההערכה עברה בנועם רב. האישה הייתה צמאה לשמוע פרטים שמסרתי לה לגבי התכשיטים וכלי הכסף: גילם, מוצאם, מוטיבים מעניינים וכדומה.
אבל הסיפור המפתיע הגיע מכוון לגמרי לא צפוי. בין כלי הכסף היה גם מיכל מעוטר למגילת אסתר. הפריט היה איכותי למדי מהעיר וורשה משנת 1920 לערך.
פתחתי את המיכל ובתוכו שכנה לבטח מגילת אסתר.
מגילת אסתר ממוצעת שווה כ-4000 ₪ אך יש לבדוק את טיבה. הוצאתי את המגילה מהגליל וגיליתי שמדובר במגילה חסרת ערך לחלוטין. מגילה מודפסת ולא מגילת קלף שנכתבה ע"י סופר סת"ם.
בזמן שפרשתי את המגילה כדי לראות את טיבה, זיהיתי מיד שישנן אותיות מוקפות בעיגול שנרשם בעיפרון. מוזר חשבתי, מקובל למצוא לעיתים הערות בכתבי קודש אבל כאן מישהו דאג להקיף בעיגול. התחלתי לעקוב אחרי האותיות. שלושת האותיות הראשונות היו: ב…נ..ק. בנק?? המשכתי: (מכאן ואילך הפרטים שונו מטעמים מובנים) ל..ס..ח..ר.. מתחיל לקבל משמעות וכך הורכב משפט שלם: "בנק לסחר חוץ, סניף ירושלים, מספר א-חבגטטאד כספת מספר: זזג… וואו.
האישה נדהמה. שם הבנק לא היה מוכר לה ובדיקה זריזה ב"ויקיפדיה" העלתה שהבנק שינה שמו בשנות ה-60.
הכדור עבר אליהם ואני יודע שהם פנו לעו"ד על מנת שיסיע בידם לאתר את הכספת (באם קיימת) ומה עלה בגורל
תכולתה. מעולם לא עודכנתי וכמובן שלא שאלתי.
נשארתי עם חידה בלתי פתורה.