להלן סקירה קצרה המבהירה מספר מושגים בעולם המגוון של תכשיטים עתיקים:
בתחום האמנויות הפלסטיות והדקורטיביות קיימת חלוקה סגנונית עיקרית ומקובלת, לפי סדר כרונולוגי של תקופות: רנסנס, ברוק, רוקוקו, ניאו קלאסי, אקלקטי, ארט-נובו וארט-דקו.
לעומת זאת, בתחום התכשיטים העתיקים הספירה הסגנונית מתחילה בסוף המאה ה-19 בתקופת סגנון ה- Art-Nouveau (צרפת), והמקבילים שלוArts & Crafts )אנגליה) ו-Jugendstil (גרמניה). בין האמנים הבולטים בסגנון זה בצרפת היה Rene Lalique.
במקביל לסגנון ה- Art-Nouveau אשר התאפיין בשימוש במוטיבים מפותלים ואסימטרים מהטבע, התקיים סגנון אחר, שונה ופחות ידוע בשם Belle Epoque (1895-1914). סגנון זה התאפיין באיפוק, בשימוש בפלטינה, יהלומים ופנינים, בתכשיטים מסוג lavalieres (תליונים בצורת טיפה) ו- negligee (2 תליונים באורך שונה). השמות הבולטים שעבדו בסגנון זה הם: Cartier ו- Lacloche.
תקופת Art Deco (1915-1935) התאפיינה גם היא באיפוק, באופי ארכיטקטוני, גיאומטרי מופשט. סגנון זה עשה שימוש באבני חן צבעוניות יקרות וחצי יקרות, ציפוי לקה צבעונית ואמייל שעמדו בקונטרסט על רקע הזהב הלבן או הפלטינה. מקור ההשראה העיצובית באה מזרם ה- Fauvism ומהמזרח הרחוק. בתקופה זו הומצא השיבוץ הבלתי נראה (invisible setting) ע"י Van Cleef & Arpels. בנוסף ליצרן זה בלטו באותה תקופה גם יצרנים אחרים: Cartier, Boucheron ו- Mauboussin. דוגמאות לתכשיטים אופייניים בתקופה זו: ענק מסוג Sautoir ועגילי תליונים (pendant earrings).
תקופת הרטרו (1940-1950( התאפיינה במשטחים רחבים של זהב צהוב. השימוש ביהלומים היה מועט, וסגנון זה עשה שימוש באבני חן חצי יקרות כגון ציטרין ואקוואמרין.
המעצבים הבולטים בתקופה זו: Van Cleef & Arpels, Sterle ו- Schlumberger.
בשנות ה- 1950 וה- 1960 שובצו בתכשיטים אבני חן ויהלומים באיכות גבוהה בזכות תעודות גמולוגיות שהחלו להפיק החל מ- 1957 ושבעזרתם מופו מדעית איכויותיהם של האבנים.
הבולטים בתקופה זו: Buccelatti, Harry Winston ו- Laurence Graff.
כיום (Contemporary) היהלומים הצבעוניים הם בביקוש רב, וקיים דגש על איכות ומקור אבני חן ויהלומים ומצויינות בטכניקה ובעיצוב. השמות הבולטים: Bvlgari, Chopard, Lalaounis, Marina B., Paloma Picasso …
חלקם הכמותי וחשיבותם הכספית של תכשיטים מלפני אמצע ה- 19 הוא מועט, וכמו בתחומים אחרים, גם בתחום התכשיטים ובניגוד לדעה הנפוצה, עתיק יותר לא בהכרח יקר יותר.
כך למשל תכשיט של Van Cleef & Arpels משנות ה- 1930 יהיה בעל ערך כספי גבוה יותר לאין ערוך מאשר תכשיט בעל נתונים דומים, מתקופת הרנסנס.
בנוסף לזרמים המרכזיים ובמקביל להם התקיימו אופנות מקומיות כגון ה- mourning jewelry תכשיטי האבל שיוצרו אחרי 1861, לאחר מותו של הנסיך אלברט בעלה של המלכה ויקטוריה, תכשיטי ברזל פרוסים מתחילת המאה ה- 19 (Berlin Iron Jewellery) ואחרים.
בתקופת המלחמה נגד נפוליאון בונפרטה כאשר הפרוסים היו מרוששים, המשפחה המלכותית הפרוסית דרבנה את עמה למסור את תכשיטי הזהב בתמורה לתכשיטי ברזל יצוקים, תכשיטים אלה נשאו לעיתים קרובות את הסיסמה "Gold gab ich fur Eisen", שפירושו – "נתתי זהב בשביל ברזל" ו- "Fur das vohl das Vaterlands", שפירושו – למען רווחת המולדת".
ב- ebay מצאתי תכשיט שמתואר כך: "Fine Georgian Berlin Ironwork Bracelet". המוכר הוא, כמובן, בריטי. רק אנגלי יכול לשייך תכשיט ברזל פרוסי מתחילת המאה ה- 19 לתקופה הג'ורג'יאנית. אין קשר כמובן בין מלך אנגליה באותה תקופה, גם אם קיים זרם אומנות הקרוי על שמו, לבין פריט שנוצר במדינה אחרת, בסגנון שונה לגמרי ממה שהיה מקובל באותה תקופה באנגליה.
פנו אלינו 1-700-700-279