נלי קליפדן, שחקנית ונערת ליווי ממוצא אירי, נהגה לפקוד בלילות את אוהלו של יורש העצר הבריטי. השנה: 1861 והנסיך/סגן-אלוף אדוארד (לימים המלך אדווארד ה-7) שוהה עם יחידתו בסקוטלנד, באזור אדינבורו ונהנה משירותיה המסורים של נלי.
השמועה עושה דרכה לארמון בקינגהאם בלונדון והמלכה ויקטוריה מתחלחלת. היא מחליטה לשלוח את בעלה, הנסיך אלברט, לשיחת נזיפה בבנה הסורר.
בנובמבר 1861, חוזר יורש העצר עם יחידתו לקיימבריג'. על אף מצבו הבריאותי הרופף יוצא הנסיך אלברט בשיירה של הכרכרות המלכותיות לפגוש את בנו לשיחת נזיפה. השהייה במחנה הצבאי חושפת אותו למחלת הטיפוס ואלברט הולך לעולמו כשבועיים לאחר מכן.
אבל רב יורד על בית המלוכה. אהבת ויקטוריה לאלברט (בן-דודה, בעלה ואבי תשעת ילדיהם) הייתה לשם דבר. ויקטוריה מבקשת לגזור קבוצת שיער מראשו של אלברט ולשזור אותם בתליון שקוף אותו היא נשאה עמה עד סוף חייה ב-1901.
האבל נתן אותותיו גם בלבושה ותכשיטיה. על פי בקשתה עוצבו לה תכשיטים מלנכוליים במוטיבים קודרים ובגווני אפור-שחור. רבים עוצבו ממחצב של עצים מאובנים בצבע שחור:"Jet" המצוי במזרח בריטניה.
ז'אנר תכשיטים זה נקרא: "תכשיטי אבלות". בעקבות המלכה הזמינו אלפי אלמנות באנגליה ובאירופה תכשיטים בסגנון זה. עיצובים שונים עם מוטיבים שהזכירו את הבעל האהוב: שיער שזור, מונוגרם של הבעל, אלמנטים דתיים ותבליטי "קמאו". פריטים מתקופה זו מבוקשים מאוד בקרב אספני תכשיטים עתיקים.
כך הפכה נלי, לא ממש מרצונה, לאחראית על זרם תכשיטים מבוקשים.